פסק-דין בתיק עב"ל 37081-12-11

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל - אביב (סגן הנשיא השופט שמואל טננבוים, נציג הציבור מר צבי זייד; ב"ל 5224/07), בו נדחתה תביעת המערער לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מכח חוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1981 (להלן:"החוק"), מהטעם שהינו מתגורר יחדיו עם הגברת רחל מעודה, מי שהפכה לימים להיות גרושתו.

2.         לאחר בחינת כלל חומר התיק וטיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

3.         לאור האמור, דין הערעור להידחות. מעבר לאמור, מצאנו מקום להוסיף את הדברים הבאים:

א.        תביעת המערער בבית הדין קמא התייחסה לדחיית המוסד את תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה - החלטה מיום 21/02/07.

ב.         קביעתו העובדתית של בית הדין קמא בדבר המגורים יחדיו של מערער והגברת מעודה, נסמכת הן על הראיות שהומצאו לבית הדין קמא, הן על פסיקה קודמת ביחס לגברת מעודה בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעניין טענתה להיותה ידועה בציבור של אדם אחר והן על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שם טענה הגברת מעודה כי היא נושאת בהוצאות אחזקת הדירה שלה ושל המערער בתקופות בהן המערער טען שהם כבר היו בגדר פרודים.

ג.         המערער עצמו בטופס התביעה שמילא כתב לגבי מצבו כי הינו בגדר 'נשוי' ולא 'פרוד', וגרסתו כשלעצמה לעניין הפירוד שחל לטענתו מהגברת מעודה עוד משנת 2002, עמדה בסתירה לכלל הראיות שבתיק.

ד.         בנסיבות המקרה, אין מקום לחרוג מן הכלל לפיו ערכאת הערעור איננה מתערבת בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית. הקביעות העובדתיות של בית הדין קמא מעוגנות היטב בחומר הראיות שהיה בפניו.

4.         לאור האמור, הערעור נדחה בזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג (14 פברואר 2013), בהעדר הצדדים.